ויטיליגו – מה זה?
ויטיליגו או בשמה העברי בהקת, הינה מחלה כרונית הגורמת לאבדן צבע העור. אנשים הלוקים בויטיליגו מאבדים את צבע עורם באיזורים שונים בגוף והופכים לבהירים, וזאת כתוצאה מהרס עצמי של מלנוציטים- התאים שמייצרים מלנין (פיגמנט הצבע). מחלת עור ויטיליגו אינה זהה בין חולה אחד למשנהו – אצל חולים מסוימים כתמי ויטיליגו לבנים מופיעים רק באזורים מסוימים של העור- סביב קצוות הגוף כמו קצות האצבעות והפתחים (פה, עיניים). אצל אחרים הם מופיעים באזורי גוף נרחבים- ויטיליגו אוניברסלי. לא ניתן לחזות מראש את רמת ההתפשטות של המחלה, היקפה והקצב שלה, בקרב הלוקים בה.
מחלת ויטיליגו עלולה להופיע בכל גיל, מלידה ועד זקנה, כשהגיל הממוצע להופעתה הוא 20.
1%-2% מאוכלוסיית העולם הינם חולי ויטיליגו, כאשר המפורסם בין החולים היה הזמר מייקל ג'קסון.
המחלה אינה מדבקת ואינה מסוכנת, אך כתמי ויטיליגו גורמים לאי נוחות בשל הנראות החריגה שלהם, ולכן יש מקום להתייחס גם לפן הרגשי של החולים.
מה התסמינים של ויטיליגו?
כאשר מדובר על מחלת ויטיליגו תסמינים חיצוניים הם המאפיין המרכזי שלה – מדובר על אותם כתמים לבנים המופיעים על פני העור. אל הכתמים לא מתלווים תסמינים אחרים כמו גרד או כאב וכיו"ב.
כתמי ויטיליגו נוטים להופיע יותר באזורים המאופיינים מראש בפיגמנטציה גבוהה (כאלה שכהים יותר מאזורי גוף אחרים): פנים – בעיקר סביב הפה והעיניים, כפות ידיים, מרפקים, בתי שחי, פטמות, טבור, קפלי מפשעות, איברי המין והברכיים. זוהי הצורה 'הממוקמת' של המחלה שמערבת אזורי עור מסוימים. צורות נדירות יותר הן ויטיליגו סגמנטלי – כשאובדן צבע העור ממוקד באיזור ספציפי בגוף. או ויטיליגו אוניברסלי – כשאיבוד הצבע מתפרש על כל שטח העור.
ויטיליגו הינה מחלה שאינה מסוכנת לכאורה, אך פעמים רבות היא משליכה על מצבם הרגשי של החולים ואף כרוכה בהוצאות כספיות ניכרות עבור תרופות וטיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. כמו כן, חולי ויטיליגו יכולים להיות מוגבלים בתפקודם בעבודה שיש בה חשיפה לקרני השמש. לפיכך, ישנם מצבים בהם מימוש זכויות רפואיות עשוי להקל משמעותית על איכות החיים של החולה ועל רווחתו הכלכלית.
חשוב שתדעו
מימוש זכויות רפואיות לחולי ויטיליגו
בכל הקשור לאלרגיות או מחלות עור כדוגמת ויטיליגו ביטוח לאומי הוא כתובת ממנו ניתן לתבוע זכויות רפואיות. ויטיליגו היא מחלת עור הנכללת ברשימת הליקויים של ביטוח לאומי, לכן כשמדובר על חולי ויטיליגו נכות יכולה להיקבע עבורם בהתאם לחומרת המחלה.
נכות רפואית לחולי ויטיליגו נקבעת בידי ועדה רפואית לנכות כללית, המסתמכת על רשימת הליקויים. לקביעת דרגת אי כושר המזכה בקצבת נכות, נדרשת נכות רפואית בשיעור 60% לפחות, 50% לפחות כשמדובר בעקרת בית, או 40% לפחות כשקיימים מספר ליקויים, שאחד מהם בשיעור 25% לפחות.
חולה שנקבעה לו נכות רפואית בגין ויטיליגו ללא זכאות לקצבה, יכול לקבל זכויות בגין הנכות הרפואית בלי התניה בקצבת הנכות.
חולי ויטיליגו המעוניינים לממש את מרב הזכויות המגיעות להם, נדרשים לבצע את הצעדים הנכונים והמושכלים . תביעה המזכה חולה בויטיליגו באחוזי נכות, קצבת נכות והטבות נלוות, כרוכה בהליכים בירוקרטיים מתישים. לפעמים ההבדל בין קבלת התביעה להכרה במחלה לבין דחייתה משתקף בפרטים קטנים שאדם מן השורה אינו מודע להם. לכן, חשוב מאוד להיעזר בגוף מקצועי רפואי למימוש זכויות רפואיות כמו חברת לבנת פורן.
הגורמים לויטיליגו:
האבחנה של ויטיליגו היא קלינית ומתבססת על המראה האופייני של הפריחה. כדי לאמתה, ניתן להשתמש במנורה מיוחדת המדגישה אזורי עור בהם אין מלנוציטים. הגורמים לויטיליגו לא ידועים עד סופם. מצד אחד, ידוע כי מחלת ויטיליגו מתרחשת כתוצאה מהיעלמות המלנוציטים בעור – אותם תאי עור האחראים על ייצור פיגמנט המלנין שאחראי לצבעו הכהה של העור. מצד שני, לא ברור לחלוטין מה גורם להרס המלנוציטים, וישנן כמה תיאוריות רווחות בנושא:
מדובר במחלה אוטואימונית בה המערכת החיסונית תוקפת את המלנוציטים מכיוון שהיא מזהה אותם באופן מוטעה כחומר זר.
הפגיעה במלנוציטים נגרמת מהפרשת חומרים רעילים המופרשים מתאי עצב פגומים.
המלנוציטים הורסים את עצמם –נפגעים מתוצרי לוואי שנוצרים בתהליך ייצור הפיגמנט.
הגורם הגנטי – ייתכן שהמלנוציטים פגיעים כתוצאה מפגם גנטי. כאן המקום לציין שאצל כ-20% מחולי הויטיליגו יש לפחות קרוב משפחה אחד שלוקה במחלה.
כיצד מאבחנים ויטליגו?
לרוב האבחנה של מחלת עור ויטיליגו הינה קלינית ומבוססת על המראה האופייני של הכתמים. עם זאת, ישנן מחלות עור רבות המאופיינות בתסמינים של כתמים בהירים על העור, לפיכך אבחון מדויק של ויטיליגו הינו קריטי להתאמת הטיפול ההולם.
על מנת לאמת את האבחנה רופאי עור משתמשים במנורה מיוחדת (WOOD) המדגישה את אזורי העור שאין בהם מלנוציטים. ישם מקרים בהם יש צורך לקחת דגימת עור ולצבוע את המלנוציטים והמלנין כדי להדגיש את חסרונם באזור המעורב במחלה.
מכיוון שקיימת שכיחות גבוהה של מעורבות מחלות אוטואימוניות נוספות בקרב חולי ויטיליגו – מומלץ להשלים את האבחון עם מספר בדיקות מעבדה.
מהו הטיפול במחלת הויטיליגו?
ישנן דרכי טיפול שונות בויטיליגו, שחלקן הוכחו כיעילות בריפוי חלק מהחולים. לעומת זאת, ישנם חולים שאינם חווים הטבה גם לאחר ניסיונות טיפול חוזרים ונשנים. חשוב לציין בהקשר זה, כי תחום הטיפול בפיגמנטציה העורית מצוי בתנופה מתמדת, הן בפיתוח תרופות חדשניות והן בפיתוח טכניקות להשתלת מלנוציטים.
דרכי הטיפול העיקרית במחלה כוללות:
טיפול אור, פוטותרפיה – טיפול רפואי שבו חושפים את העור לקרני האור. אפקט קרינת ה-UV פועל כנגד הפעילות הדלקתית שקיימת אצל החולים. טיפול מסוג זה חייב להיות מבוקר כדי למנוע נזקי שמש וסיכון מוגבר לסרטן עור.
טיפול PUVA- פוטותרפיה המשלב טיפול בתרופת פסוראלן שגורמת לרגישות לשמש.
טיפול בתכשירים מקומיים – בשימוש בתכשירים כמו אלידל או פרוטופיק ויטיליגו עשוי להראות שיפור.
ניתוחים – קיימות טכניקות מחקריות בעזרתן ניתן להשתיל בשטחים הנגועים במחלה, תמצית תאים הכוללת מלנוציטים.
יכול לעניין אותך:
חלית בויטיליגו?
יתכן ומגיעות לך זכויות רפואיות.
אנחנו כאן עבורך, עם הרופאים, מנהלי הלקוח ואנשי המקצוע שלנו, היודעים להתנהל מול כל גוף הקשור למימוש זכויות.
יכול לעניין אותך:
הזכויות הרפואיות שלך מגיעות לך!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
