מחלת מקצוע 

מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמה עקב העבודה, ומאופיינת בכך שהתנאים במקום העבודה סייעו באופן משמעותי להופעתה. לדוגמה, מחלת סרטן שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים במסגרת העבודה, או ירידה בשמיעה כתוצאה מעבודה בסביבת רעש. כאשר מבקשים לממש זכויות רפואיות בגין מחלת מקצוע – יש להוכיח קשר סיבתי רפואי בין העבודה עצמה לבין המחלה. המשמעות היא, שיש לבדוק האם ישנן הוכחות מחקריות לכך שחשיפה לחומר מסוים או לסביבת עבודה מסוימת עלולה לגרום להופעת המחלה. על מנת לקבוע שמחלה מסוימת היא אכן מחלת מקצוע ביטוח לאומי נדרש להוכחה סיבתית כזו.

מה עושים עכשיו?

הכרה במחלת מקצוע וקביעת אחוזי נכות כתוצאה ממנה הינן בסמכות המוסד לביטוח לאומי. לפני הכול צריך שהמוסד יכיר בפגיעה כמחלת מקצוע. ללא הכרה, לא ניתן לעבור לשלב קביעת אחוזי נכות ולקביעת פיצוי כספי בהתאם. בנקודה קריטית זו ישנה חשיבות רבה למסמכים המועברים לביטוח הלאומי ולאופן בו תנאי העבודה יוצגו בפניו – צעדים אלה משמעותיים להשגת ההכרה בפגיעה כמחלת מקצוע.

לאחר שהוכחה והוכרה מחלת מקצוע ביטוח לאומי פונה לקבוע את אחוזי הנכות. אלו נקבעים על פי תקנות הביטוח הלאומי לקביעת אחוזי נכות לנפגע בעבודה. לצורך העניין מתכנסת ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שתפקידה הוא לקבוע את האחוזים לכל מקרה לגופו. במקרים רבים, רופאי הוועדה קובעים בשלב ראשון נכות זמנית בגין פגיעה בעבודה, ורק בתום מועד הנכות הזמנית נקבעת נכות צמיתה.

 סוגים שונים של מחלות מקצוע

רשימת מחלות מקצוע כוללת בתוכה סוגים שונים של מחלות, המוכרות כפגיעה בעבודה עקב התנאים בסביבת העבודה ו/או סוג העבודה עצמה. מנעד מחלות המקצוע נע החל מתסמונות ובעיות שפוגעות באיכות החיים כדוגמת צרידות כרונית בקרב מורים, ועד למחלות מסכנות חיים כמו סוגי סרטן הנגרמים כתוצאה מחשיפה כימית לחומרים מסוכנים. כשמדברים על רשימת מחלות מקצוע ביטוח לאומי מכיר בסוגים שונים של בעיות ומחלות בהתאם למקורותיהן.

מקובל לסווג מחלות מקצוע בהתאם לסוג/מקור החשיפה המתקיימת בעבודה:

• חשיפה פיזיולוגית: מקצועות מסוימים כרוכים בפעילות פיזיולוגית, שכתוצאה ממנה עלולה להתפתח מחלת מקצוע. לדוגמה, רצפים עובדים תוך כדי ישיבה ממושכת על הברכיים, מה שעלול לגרום להם לבעיות ברכיים ושחיקת סחוס; קלדניות מבצעות תוך כדי הקלדה תנועות חוזרות ונשנות של כף היד, שיכולות לגרום לתסמונת התעלה הקרפלית – CTS.

• חשיפה פיזיקאלית: במקומות עבודה ובמקצועות שונים, העובדים פועלים בסביבה או בעזרת כלים שעלולים לגרום למחלת מקצוע. לדוגמה, עבודה תוך חשיפה לרעש עלולה לגרום לירידה בשמיעה, עבודה עם מכשירים רוטטים יכולה להוות גורם לבעיות מפרקים (טניס אלבו), מחלות שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים, חשיפה לאבק סיבי אסבסט במקום העבודה עלולה להוביל לבעיות בדרכי הנשימה, מחלת אסבסטוזיס ואף לסרטן הריאה.

• חשיפה כימית: כתוצאה מחשיפה לחומרים נדיפים, דלקים, רעלים וכיו"ב במהלך עבודתם, עובדים עלולים ללקות בסוגי סרטן שונים או במחלת הפרקינסון.

• חשיפה ביולוגית: עבודה בסביבת חיידקים או וירוסים יכולה לגרור הידבקות במחלות מדבקות למיניהן. כך למשל, אחיות ורופאים החשופים לנוזלי גוף של מטופלים, עלולים להידבק במחלות מדבקות כמו שחפת, הפטיטיס C ועוד.

חלית במחלת מקצוע- מה הזכויות שלך?

דמי פגיעה המשולמים בגין פגיעה בעבודה – תשלום בגין היעדרות מעבודה עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע, שלא יעלה על 91 יום הנמנים ממחרת יום הפגיעה. דמי הפגיעה יחושבו לפי 75% מהשכר הממוצע של המבוטח ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה.

לאחר 91 יום, במידה ונותרה נכות רפואית בגין הפגיעה בעבודה – ישולם למבוטח פיצוי חד פעמי או קצבה חודשית.

במידה ומדובר בעובד שכיר – הפיצוי/הקצבה ייקבעו בהתאם לשכרו הממוצע של העובד ב-3 החודשים שקדמו לתאריך הפגיעה בעבודה או למועד גילוי מחלת המקצוע.  במידה ומדובר בעובד עצמאי – התשלום ייקבע בהתאם למקדמות אותן שילם לביטוח לאומי ב-3 החודשים שקדמו לאירוע הפגיעה בעבודה.

חשוב לציין כי לגובה אחוזי הנכות הנקבעים לנפגע יש השפעה רבה על קביעת הפיצוי הכספי. לפיכך כדאי לפעול בשלב זה בצורה המושכלת ביותר.

פיצוי חד פעמי המשולם לנפגעי עבודה – פיצוי זה ישולם לנפגעי עבודה עם דרגת נכות של 10% – 19%. הפיצוי יחושב לפי 75% מהשכר הממוצע של הנפגע ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה כפול אחוזי הנכות כפול 43 קצבאות.

קצבת נכות מעבודה המשולמת בגין פגיעה בעבודה – קצבה זו תשולם לנפגעי עבודה עם דרגת נכות  של 20% ומעלה (עקב הפגיעה בעבודה). הקצבה תחושב לפי 75% מהשכר הממוצע של המבוטח ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה כפול אחוזי הנכות שנקבעו לו במסגרת הוועדה הרפואית.

טיפול רפואי עבור נפגעים בעבודה – מבוטח שנפגע בעבודה והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, עשוי להיות זכאי לכיסוי הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום, לרבות טיפול, אשפוז, תרופות ומכשירים שסופקו לו על ידי קופות החולים.

גמלת תלויים המשולמת לבני משפחה של עובד שנפטר עקב פגיעה בעבודה – במקרה בו עובד נפטר עקב פגיעה בעבודה (מחלת מקצוע או תאונת עבודה), התלויים בו (אלמן/ה, יתומים, הורים) עשויים להיות זכאים לגמלת תלויים. גובה הגמלה משתנה בהתאם למספר התלויים של הנפגע בעבודה ועל פי גילם (100%-40% מהקצבה שהייתה משולמת למבוטח עם דרגת נכות של 100% בגין פגיעת עבודה).

גמלה לנכה נזקק עקב פגיעה בעבודה – מבוטח שלאחר 91 הימים הקצובים לתשלום דמי פגיעה, עדיין נמצא באי כושר עבודה מוחלט עקב פגיעת עבודה, עשוי להיות זכאי לגמלה בגובה 75% מהשכר הממוצע שלו ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, וזאת בתנאי שאין לו הכנסה ממקור אחר.

שיקום מקצועי עבור נפגעי עבודה – נפגע עבודה עם נכות הגבוהה מ-10% עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי, אשר מטרתו היא הקניית מקצוע ו/או סיוע להשתלבות בעבודה על פי התאמה אישית ועל פי יכולתו לאחר הפגיעה בעבודה.

 קצבת נכות לאחר פגיעה בעבודה – נכה כתוצאה מפגיעה בעבודה, שנקבעה לו נכות בשיעור העולה על 20% עקב פגיעה זו, יהיה זכאי בתנאים מסוימים להמיר את קצבת הנכות במענק חד פעמי.

הטבות לבעלי דרגת נכות גבוהה – נפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה זוכים להטבות כספיות במסגרת "קצבה מיוחדת".

 

אנחנו כאן כדי לספק סיוע במימוש זכויות רפואיות במקרים של מחלת מקצוע

נשמח לעמוד לרשותך ולסייע לך בפנייתך לקבלת הזכויות הרפואיות העשויות להגיע לך עקב מחלת מקצוע בה לקית כתוצאה מעבודתך.

כל שצריך לעשות הוא להגיע לפגישה ראשונית, במהלכה נציג את הדרכים שבהן נוכל לסייע לך בתהליך. פגישה זו אינה כרוכה בעלות או בהתחייבות מצידך.