מה זה CTS – תסמונת התעלה הקרפלית?
ד"ר ליאור קורן, מומחה לכירורגיה אורתופדית
תסמונת התעלה הקרפלית, הקרויה גם תסמונת מנהרת שורש כף היד, או בשמה ברפואי הלועזי CTS -Carpal tunnel syndrome היא מחלה שכיחה ביותר בכף היד. ההערכה היא כי 1 מכל 15 איש לוקה בתסמונת זו בדרגת חומרה כלשהי. CTS היא מופיעה לרוב בגילאי 60-50 ושכיחותה גבוהה יותר בקרב נשים. מדובר במצב בו נוצר לחץ גבוה בתעלה הקרפלית, שיוצר לחץ על העצב המדיאני העובר בתעלה.
כדי להבין מה זה CTS יש להבין מהי אותה תעלה קרפלית ומהו אותו עצב מדיאני. מדובר בתעלה הממוקמת בבסיס שורש כף היד, מורכבת מעצמות ורצועות, ועוברים דרכה גידים והעצב המדיאני מהאמה אל כף היד, ומשם לאצבעות. העצב המדיאני מספק תחושה לאגודל, לאצבע, לאמה ולחצי מהקמיצה.כאשר מופעל לחץ על העצב המדיאני התוצאה היא: נימולים, כאבים, ירידה בתחושה ולבסוף חולשה באצבעות עליהן אחראי עצב זה.
מה התסמינים לתסמונת התעלה הקרפלית ?
מכיוון שהלחץ בתעלה הקרפלית מתפתח לרוב באופן הדרגתי ולאורך זמן, גם תסמיני המחלה מתפתחים בהדרגתיות.
התסמינים הראשונים באים לידי ביטוי בתחושות כאב או נימול באצבעות אותן מעצבב העצב המדיאני, בעיקר בשעות הלילה.
בשלב הבא תחושות אלה מופיעות גם במהלך היום, בעיקר במצבים בהם שורש כף היד נתון במצב כפוף (בעת דיבור בטלפון, נהיגה וכו').
בהמשך, ובמידה והבעיה אינה מטופלת, תופיע ירידה בתחושה באצבעות, ובשלב מאוחר יותר תופיע חולשה בשרירי האצבעות עד כדי הישמטות חפצים מכף היד.
יש מצבים בהם השינוי המבני שנוצר גורם להיווצרות דלקת בתעלה הקרפלית, שניתנת לטיפול שמרני בתרופות נוגדות דלקת.
ישנם מקרים מיוחדים בהם יש התפתחות מהירה של הלחץ על העצב המדיאני, ובהתאם גם הופעת תסמינים מיידית – לדוגמה, כשיש שבר בשורש כף היד שגורם לדימום לתוך התעלה או לתזוזת העצם השבורה, גבס שלוחץ על שורש כף היד ועוד.
אנשים עם תסמונת התעלה הקרפלית נמצאים גם בסיכון לתופעת "אצבע הדק" הנובעת מהתעבות מעטפת הגיד באצבע אחת או יותר.
אנשים הסובלים מ- CTS יכולים לממש זכויות רפואיות המגיעות להם מהמוסד לביטוח לאומי ומגופים שונים.
אחוזי נכות הנקבעים עשויים להקנות קצבת נכות במקרי אובדן כושר עבודה, וגמלת נכות מעבודה במקרים בהם המחלה מוכרת כמחלת מקצוע או תאונת עבודה.
חשוב שתדעו
מימוש זכויות רפואיות לאנשים עם תסמונת התעלה הקרפלית
אנשים הסובלים מ- CTS יכולים לממש זכויות רפואיות המגיעות להם מהמוסד לביטוח לאומי ומגופים שונים. אחוזי נכות הנקבעים ללוקים בתסמונת עשויים להקנות להם קצבת נכות במקרי אובדן כושר עבודה, וגמלת נכות מעבודה במקרים בהם המחלה מוכרת כמחלת מקצוע או תאונת עבודה. מכאן נגזרות גם אפשרויות למימוש זכויות רפואיות מגופים אחרים. כך למשל, נכים בשיעור 90% , לפי שקלול ליקויים ומחלות נוספות, יוכלו לקבל גם פטור ממס הכנסה.
עם זאת, מימוש זכויות לאנשים עם תסמונת התעלה הקרפלית הוא מהלך הדורש ידע והבנה רפואיים ומעמיקים בנושא. זאת לצד הירתמות וגיוס זמן ומאמץ לביצוע הפעולות להשגת הכרה בבעיה וקביעת אחוזי נכות בהתאם לחומרתה והשפעתה על התפקוד היומיומי.
רבים עם CTS אינם מודעים לאפשרויות מימוש הזכויות הרפואיות העומדות בפניהם, לפרמטרים השונים שיכולים לעשות את ההבדל בין הכרה בתביעה לבין דחייתה, לרבות הכרה בתסמונת כמחלת מקצוע. הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר להשגת מימוש מלוא הזכויות לחולי CTS היא הסתייעות בגוף מקצועי שזוהי מומחיותו.
מהם הגורמים ל CTS?
למרות ריבוי המחקרים בנושא, עד היום לא ברור לחלוטין מה גורם להתפרצות תסמונת התעלה הקרפלית. ההערכה היא שמדובר בשילוב של מספר גורמים. החוקרים גורסים כי הגורם העיקרי הינו גנטי, כאשר במהלך השנים, כתוצאה מסיבות גנטיות, הרצועה העוטפת את התעלה הקרפלית מתעבה וגורמת לעליית הלחץ בתעלה בכלל ובעצב המדיאני העובר בה בפרט.
גורמי סיכון נוספים ל- CTS הם: עישון, עודף משקל, הריון ומחלות שונות כגון סוכרת, תת פעילות בלוטת התריס, אי ספיקת כליות ודלקת מפרקים.
כמו כן, נמצא כי תסמונת ה-Carpal tunnel syndrome מופיעה בשכיחות גבוהה בקרב אנשים שעיסוקם כרוך בביצוע תנועות חזרתיות שמערבות את שורש כף היד, כמו למשל קלדניות, אנשי מלאכה המשתמשים בכלים רוטטים, עובדי הייטק ועוד. בהתאם לכך, המוסד לביטוח לאומי מכיר ב- CTS כמחלת מקצוע, בכפוף להוכחת קשר סיבתי בין העיסוק לבין התפתחות התסמונת.
איך מאבחנים את תסמונת התעלה הקרפלית?
ראשית, יש חשיבות רבה לאבחוןCTS בשלב מוקדם ככל שניתן, שכן אז ניתן לטפל בבעיה בקלות יחסית. ככל שהאבחון יתעכב, יש סיכון שייגרם לעצב המדיאני נזק בלתי הפיך. בכל מקרה וכדי להימנע מאבחנה שגויה או בלבול עם בעיות אחרות בשורש כף היד שתסמיניהן דומים, חשוב מאוד לפנות לאורתופד מומחה בכף היד.
האבחון כולל בדיקה פיזית של כף היד הן מבחינת הנראות שלה והן מבחינת תחושה וכוח באצבעות, תשאול יסודי של המטופל באשר לתסמינים, הרקע הבריאותי שלו ועיסוקו, בדיקה של האמה והצוואר דרכם עובר העצב המדיאני, וביצוע בדיקות לגירוי של העצב המדיאני.
אם ממצאי הבדיקה הגופנית מעלים חשד סביר ל- CTS , יופנה המטופל בתלות בשיקול הרופא לבדיקת EMG לאישוש החשד ולאבחון רמת הפגיעה בעצב. לעיתים, כשאין אבחנה ברורה, יומלץ על בדיקת אולטרסאונד, המסייעת לברר אם העצב בתעלה הקרפלית אכן לחוץ.
דרכי טיפול בתסמונת התעלה הקרפלית
במרבית המקרים של תסמונת התעלה הקרפלית טיפול בשלב ראשוני של הבעיה יביא לריפוי מהיר ולמניעת החמרה שתביא לנזק בלתי הפיך לעצב.
נהוג לחלק את אפשרויות הטיפול לשני סוגים: טיפולים שמרניים וטיפולים ניתוחיים. במקרים קלים, טיפול או שילוב טיפולים מהסוג השמרני יביאו לפתרון הבעיה. רק במקרים חמורים או כאשר הטיפול השמרני מסתבר כבלתי יעיל, יומלץ על טיפול פולשני ניתוחי.
הטיפולים השמרניים כוללים אפשרויות שונות:
לבישת סד לילה קשיח לצורך שמירת שורש כף היד מיושר בעת השינה.
נטילת תרופות אנטי דלקתיות.
שימוש בעכבר ומקלדת ארגונומיים.
ריפוי בעיסוק – להקלה על תסמיני תסמונת התעלה הקרפלית תרגילים שונים למתיחת התעלה עשויים לסייע.
הזרקת סטרואידים אל תוך התעלה – לרוב ניתן כטיפול ביניים במקרים בהם לא ניתן לעבור ניתוח באותו שלב מסיבה כלשהי.
טיפול במחלה הראשית (סוכרת, דלקת מפרקים, בעיה בבלוטת התריס) שתסמונת התעלה הקרפלית היא תופעה משנית שלה
הטיפול הפולשני הנפוץ והמוצלח ביותר הוא ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית, שניתן לביצוע בשיטות שונות: הרדמה כללית, הרדמה מקומית, הרדמה בשיטה חדשנית בה מוסיפים אדרנלין לחומר ההרדמה, או ניתוח בשיטה אנדוסקופית. הטיפול הניתוחי לסוגיו הינו מוצלח ביותר, ולאחריו ה סיכון לחזרת התסמונת נמוך מאוד.
יכול לעניין אותך:
יש לך תסמונת התעלה הקרפלית?
יתכן ומגיעות לך זכויות רפואיות.
אנחנו כאן עבורך, עם הרופאים, מנהלי הלקוח ואנשי המקצוע שלנו, היודעים להתנהל מול כל גוף הקשור למימוש זכויות.