דיכאון- מה זה?

דיכאון הינו הפרעה נפשית המשתייכת לקבוצת ההפרעות במצב הרוח. ההפרעה מתבטאת בשינויים נוירו-פיזיולוגיים במוח, בתפקוד הפיזיולוגי של האדם ובתופעות נפשיות שונות. מדובר באחת מן ההפרעות הנפשיות השכיחות בעולם וגם בישראל.

נהוג להבחין בין סוגים שונים של דיכאון:

• דיכאון מג'ורי – נקרא גם דיכאון      קלאסי או קליני. מתאפיין במצב רוח ירוד ותחושת עצבות עמוקה לאורך רוב היום או      בהפחתה בעניין או בהנאה בכל הפעילויות במשך רוב היום. בנוסף, קיימים תסמינים      נוספים שלפחות חלקם קיימים גם הם – ירידה בתאבון ובמשקל, הפרעות שינה, איטיות      בחשיבה ובתנועה (או אי שקט ניכר), עייפות וירידה באנרגיה, תחושות של חוסר ערך      או אשמה, הפרעות בריכוז ובקבלת החלטות, חשיבה על מוות או אף תכנון או ביצוע      ניסיונות אובדניים.

• דיכאון מינורי – הופעת התסמינים      במשך כשבועיים, אך לא במידה מספקת לאבחון דיכאון מג'ורי.

• דיכאון כתוצאה ממחלה פיסית –      המופיע כתסמין של המחלה הפיסית.

• דיכאון כחלק ממחלה נפשית אחרת –      כחלק מהפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה.

• דיכאון כתוצאה משימוש בסמים או      אלכוהול – עלול גם להופיע כתסמין כחלק מתהליך גמילה.

אנשים רבים חווים בזמנים מסוימים תחושות מועקה, דכדוך ועצב קלות או חמורות. לפעמים התחושות הללו פוקדות את האדם לזמן קצר עקב אירוע מסוים. לרוב זה אינו דיכאון בהגדרתו הרפואית, גם אם האדם יכריז "אני מדוכא".

קיים הבדל מהותי בין דיכאון כפי שאנו מגדירים אותו בשפה היומיומית לבין דיכאון כמצב רפואי. האבחנה בין השניים קשורה לעוצמת התחושות, לחומרתן, למשך זמן הופעתן, לתסמינים נוספים המתלווים אליהן ולהשפעתן על האדם.

אם מדובר בתחושה חולפת שאינה פוגעת בתפקוד האדם, קרוב לוודאי שזה לא באמת דיכאון. מאידך, אם לתחושה הקשה נוספים עוד תסמינים כמתואר לעיל, ואם המצב נמשך לאורך זמן ומשפיע לרעה על ההתנהלות והתפקוד בשגרת היום (למשל, אדם שלא יוצא מהמיטה במשך ימים, שאינו מסוגל ללכת לעבודה או לצאת מהבית וכיו"ב) – אז יש מקום לחשוד שמדובר בדיכאון.

דיכאון מאופיין בשינוי מהותי במצב רוחו של האדם, בתפיסתו את עצמו ובראייתו את העולם.

מהם התסמינים לדיכאון?

לדיכאון נלווים תסמינים שונים, חלקם פיזיולוגיים וחלקם נפשיים וקוגניטיביים.

בין התסמינים הפיזיולוגיים נמנים: הפרעות שינה, הפרעות אכילה, ירידה/עלייה בתיאבון ובמשקל, הפרעות עיכול כגון עצירות או שלשול, תשישות, חולשה, רתיעה מפני מגע פיזי ועוד.

בין התסמינים הנפשיים והקוגניטיביים נמנים: רגשות שליליים כלפי עצמי וכלפי הסביבה, תפיסת עולם שלילית, ירידה במצב הרוח לאורך זמן, אובדן החשק המיני, התפרצויות זעם, עצבות, ייאוש, הערכה עצמית ירודה, חוסר שמחת חיים, חשיבה על מוות ורצון למות, מחשבות של אשמה, חוסר רצון לעבוד, חוסר מסוגלות להתמודד עם קשיים, ירידה בזיכרון ובריכוז, קושי בחשיבה לטווח רחוק ועוד.